סניור (מלטינית, senior) היה כינוי לאדון
פיאודלי, בעל דרג אצולה גבוהה וחזקה על נחלה כלשהי בה עבדו וחיו צמיתים. הצמיתים היו חייבים בשבועת אמונים לאדון, הסניור היה זכאי להוריש את רכושו, אף שלהלכה היה זה עדיין רכושו של הסניור , והיו כבולים בשבועת אמונים (הומגיום) לסניור.