אוליבר קרומוול (באנגלית: Oliver Cromwell; 25 באפרילגרגוריאני: 5 במאי1599 – 3 בספטמברגרגוריאני: 13 בספטמבר1658) היה מצביא ומדינאיאנגלי. הוא עלה לגדולה כמנהיג כוחות הפרלמנט בימי מלחמת האזרחים האנגלית, אותם הוביל לניצחון לאחר שארגן מחדש את הצבא. ניסה בתחילה להתפשר עם צ'ארלס הראשון אך לבסוף דחף להדחתו והוצאתו להורג ב-1649. המלוכה הוחלפה בקהילייה, שקרומוול שלט בה יותר ויותר למעשה, תוך דחיקת הפרלמנט עד פיזורו וכינון אסיפה-מטעם, ולבסוף להלכה מעת מינויו ל ב-1653. הוא הכפיף לקהיליה עוד קודם את אירלנד וסקוטלנד במסעות מלחמה ממושכים, וניהל בראשונה מערכה רצחנית בה נמחו בין חמישית לשתי חמישיות מן האוכלוסייה והתאפשרה התיישבות פרוטסטנטית על חשבון הקתולים באלסטר. בין הסיעות של תומכי הפרלמנט ייצג את האריסטוקרטים בעלי-הקרקעות ("גרנדים"), ובלם את שאיפות הרדיקלים ("לֶוֶולרים") לשוויון פוליטי וחלוקת האדמות מחדש. קרומוול היה פוריטני אדוק, ואסר בין היתר על הימורים ותיאטרון. קרומוול מת ב-1658, ולאחר השבת המלוכה הוצאה גופתו מן הקבר וחוללה ב-1661. בתקופתו הורשו היהודים לחזור לבריטניה, לראשונה מאז ימי אדוארד הראשון, 350 שנה קודם לכן.