אולפן מספר 2 באולפני EMI הפך למרכזה של מוזיקת הרוק בשנת
1958, כאשר קליף ריצ'רד והדייגים (מאוחר יותר שינו את שמם לקליף ריצ'רד והצלליות) הקליטו באולפן זה את מה שנחשב לסינגל הרוקנרול האירופי הראשון. דבר זה בישר גם את העברת השרביט מהרוק אנד רול לרוק המוכר של שנות ה-60. בתקופה שבין 1958 ל-1963 קליף ריצ'רד והצלליות החיו את האולפנים, הנהיגו מקצה הקלטות של לילה אחד, והכניסו לאולפן טכניקות הקלטה חדשות. בהקלטותיה, הלהקה פתחה את הדרך למוזיקה כבדה ורועשת יותר, עם צלילי גיטרה רועשים ונועזים יותר, וסללה את הדרך הבטוחה לצלילי הבכורה של להקת הביטלס. גם הביטלס זכו להצלחה רבה עם הקלטותיה באולפן מספר 2, ובמהלך החצי הראשון של שנות ה-60, הביטלס וקליף ריצ'רד ולהקתו הפכו מעשית לבעלים של האולפנים, תוך שהם נאבקים על זמן הקלטה יקר באולפן זה.