אופרטור (תכנות)


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
אופרטור (תכנות)

בשפות תכנות, אופרטור (בעברית: מפעיל, סימן פעולה) הוא פונקציה הפועלת על יחידה תכנותית כלשהי (קבועים, משתנים, טיפוסים וכדומה), שתיקרא אופרנד, או על מספר אופרנדים, ומחזירה ערך מטיפוס מוגדר. פונקציה זו נכתבת כתו או אוסף תווים (מילה) הנכתבים בסמוך לאופרנד או בין שני אופרנדים. דוגמאות לאופרטורים נפוצים הן אופרטור החיבור + (בביטוי a+b) ואופרטור ההשמה (=: בפסקל).

למעשה, אופרטור בשפות תכנות הוא צורת תחביר שונה לפונקציה בעלת 1-3 ארגומנטים. עיקר תפקידו של האופרטור בתכנות הוא לשפר את קריאות התוכנית, את הדמיון בינה לבין טקסט מתימטילוגי או שפה טבעית, או על מנת להדגיש משמעות של פעולה כלשהי. האופרטורים הנפוצים הם על פי רוב כאלה שפעולתם מקבילה לפעולת אופרטור מתמטי כלשהו, כגון אופרטורים אריתמטיים: חיבור, כפל, חילוק וכדומה. בחלק מהמקרים משתמשים באופרטורים על מנת לסמן פעולות להן יש מיפוי ישיר אל פקודת מעבד בודדת (כגון פעולות אריתמטיות או פעולות על סיביות בזיכרון).

בשפות רבות כללי מתן השמות לאופרטורים שונים מאלה של מזהים אחרים בשפה, ומאפשרים סימונים מתמטיים ואחרים, אך גם מילה אנגלית עשויה להיחשב אופרטור בחלק משפות התכנות (למשל sizeof בשפת C, או not בפייתון).


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה