אל (אל כנעני)

בכתובות הארמיות מזינג'ירלי הויוק וסוג'ין  הוא מופיע בשם אל-ועלין (=אל-ועליון). פילון איש גבל מרבה לתאר אותו ומזהה אותו עם קרונוס היווני. יש ביניהם נקודות דמיון רבות והמרכזית ששניהם נחשבו לאל הזמן. בכתובות של קארא-טפה ולפטיס-מגנה מיוחס לאל התואר "קן הארץ" (=קונה הארץ, בורא הארץ). החוקר דוד אמיר מניח כי מקור השם הוא השורש א.ו.ל. או א.י.ל. במשמעות של חזק ועצום, או השורש א.ו.ל. במשמעות של ראשון ולהיות קדימה (כמו ראשון בערבית אוואל-أَوَّل).

על פי המיתולוגיה הכנענית, אל התחתן עם אשרה והוליד שבעים בני-אלים, ביניהם בעל, עשתרת, ענת, ים, מות ועוד אלים נוספים. כמו כן, על פי מיתוס הולדת האלים הנעימים והיפים, הוליד מבנות האדם שני בנים-אלים, את שחר - אל הזריחה ואת שלם - אל השקיעה.