אל-מֻוַואחִידוּן (בערבית: الموحدون - ה"מייחדים" או "מונותאיסטים") הייתה שושלת מוריתברבריתאסלאמית שנוסדה במאה ה-12 בעיירה הקטנה טימנל וכבשה את כל צפון אפריקה, מסהרה המערבית במערב עד מצרים במזרח וספרד המוסלמית בצפון. השושלת הוקמה על ידי עבדאללה אבן תומארת, שאיחד את שבטי המסמודה הברברים, הביס את שליטי המגרב הקודמים המוראביטון והרחיבו את שלטונם אל אל-אנדלוס בחצי האי האיברי. מנקודת שיא זו החלה השושלת לאבד מכוחה והשפעתה, תחילה אבדו הנחלות בספרד לקואליציה של שליטים נוצריים בתהליך הידוע גם כרקונקיסטה, לאחר מכן בתהליך התפוררות איטי ובמאבקים מול השושלת המרינית ירדו המוואחידון מבימת ההיסטוריה עם הרצחו של השליט האחרון בשנת 1269 וכיבוש מרקש על ידי אויביהם. השושלת ידועה ביחסה הקשה ללא-מוסלמים, אותם היא העמידה בשלב מסוים בפני הברירה; התאסלמות, מוות או גירוש.