 |
בדידות מזהירה
| Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית | Download this dictionary |
בדידות מזהירה
בדידות מזהירה (אנגלית: Splendid isolation) היה כינויה של מדיניות בריטית, שהייתה הבסיס ליחסי החוץ של הממלכה בסוף המאה ה-19, בעיקר בהנהגת ראשי ממשלות מן המפלגה השמרנית, בנימין דיזראלי ורוברט ססיל. המונח נטבע על ידי פוליטיקאי קנדי, שביקש לשבח את מדיניות אי-ההתערבות של בריטניה בענייניה של אירופה. היסטוריונים התלבטו בשאלה האם מדיניות זו הייתה מכוונת, או שלמעשה נכפתה על בריטניה על ידי המאורעות באותה תקופה. כמה היסטוריונים סבורים שבתקופה שלפני הברית הצרפתית-רוסית, שנחתמה ב1892, הייתה מדיניות זו למעשה פיקטיבית. לאחר חתימת ההסכם דבקה בריטניה הגדולה במדיניות זו בחוסר רצון. אדוארד הנרי סטנלי, הרוזן מדרבי, שהיה שר החוץ הבריטי בין 1866 ל-1868 ובין 1874 ל1878 תיאר מדיניות זו כנובעת ממיקומה הגאוגרפי הייחודי של בריטניה. לדבריו, מדיניות החוץ של בריטניה הגדולה על פי עקרון הבדידות המזהירה הייתה שמירה על יחסים של רצון טוב עם כל המדינות שסביבה, אך הימנעות מהסתבכות בברית עם אחת או עם כמה מהן, ומכל הכל מאמץ שלא להתערב בענייניה הפנימיים של אף מדינה זרה.
| להמשך המאמר ראה Wikipedia.org... |
© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה
