בית המקדש


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
בית המקדש

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. על פי המקרא בית המקדש הראשון נבנה במאה ה-10 לפנה"ס כהמשך למשכן שילה. בית המקדש שכן בירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנותעליה לרגל ותפילה. במקדש כיהנו כוהנים צאצאי אהרן כשלצדם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל

בית המקדש הראשון נבנה, על פי המקרא, על ידי שלמה המלך על הר המוריה. נהוג לתארך את התקופה ל-930-970 לפנה"ס. בית המקדש נחרב על ידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס. כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל ובראשם זרובבל בראשית שיבת ציון, בעקבות הצהרת כורש. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי. בית המקדש השני נחרב בעקבות המרד הגדול של היהודים ברומאים, על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, בשנת 70 לספירה.

השם "בית המקדש" מופיע לראשונה בדברי חז"ל. במקרא נקרא המקדש לרוב "בית ה'". על-פי האמונה היהודית, בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים ולשמש מרכז רוחני לעם היהודי ולעולם כולו, וכמקום משכנו של האל


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה