ברודניקים

באותן מחוזות ובאותה תקופה מוזכרים גם "ברוטנים" והיסטוריונים מסוימים מניחים שמדובר באותו עם. השם ברודניקים נגזר לדעתם מהמילה המתארת מעברה (נקודת חצייה), בשפה הסלבונית Brod או מכלי השיט ששימש לחציית נחלים, שנושא את אותו שם, שם מקובל בין הסלאבים וגם בין הולאכים. יש גם הקושרים את שם הברודניקים לשמו של הנהר פרוט, ששמו העתיק היה ברוטוס (Brutos), הזורם באזור זה. ההיסטוריונים מניחים שהברודניקים שלטו במעברי הנחלים הרבים הזורמים בחבל זה וסיפקו את האמצעים לחצייתם. עם נוסף המוזכר באותה תקופה ובאותם אזורים הוא עם ה"ברלדניקים", כנראה על שם הנחל והעיר ברלאד. גם עם זה מזוהה על ידי מרבית ההיסטוריונים כשם נוסף של הברודניקים. ברלד מוזכרת כמקום מפלט למנהיגים רוסים גולים וגם כמקום בו הגולים האלה גייסו לוחמים למערכות שתכננו לשם חזרתם למקומותיהם. הברלדניקים הלוחמנים כבשו את "אולשיה" (Oleşia), אשר בשפך הדניסטר ובתגובה, בשנת 1160, שלח הקניאז רוסטיסלאב (Rostislav) מקייב צבא בהנהגת "גאורגה נסטרוביץ'", כדי שיעניש את הברלדניקים. הצבא נלחם בברלדניקים ליד הדנובה והנחיל להם תבוסה.

שני גאוגרפים, האחד אפגני בספר "גבולות העולם" משנת 982 והשני פרסי, בספר "תפארת ההיסטוריות" משנת 1094, תיארו את ארץ ההונגרים והזכירו עם באזור הזה וציינו שמות לא מוכרים. השמות נותחו על ידי מומחים לשוניים (למשל E. Petrovici), שניתחו את השמות על בסיס הידע על צורת הדיבור של הסלאבונים באותה תקופה וקבעו שהשם הראשון, המוזכר על ידי הגאוגרף האפגני, הוא שמם של הקרואטים ואכן ההיסטוריוגרפיה הרוסית מציינת את קיומם של הקרואטים בין הדניסטר ובין הרי הקרפטים המזרחיים בתקופה זו. קרואטים אלה נקראו "קרואטים לבנים", כלומר קרואטים חופשיים. השם השני, המוזכר על ידי הגאוגרף הפרסי, פוענח כ"ברודניקים" וההיסטוריונים משערים שמקור הברודניקים בקרואטים הלבנים.