 |
ברית (מקרא)
| Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית | Download this dictionary |
ברית (מקרא)
בְּרִית מקראית היא הסכם – לרוב בין אלוהים לבין אדם אחר – המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא). המילה מופיעה במקרא 283 פעמים. כל הדתות האברהמיות מאמינות בקדושת הברית המקראית ובהתגשמותה. המילה המקבילה בתרגום השבעים ובברית החדשה ביוונית היא διαθήκη ("דִיאַתֶקֶה").
בתאולוגיה ובלימודי המקרא, המילה "ברית" מציינת, עקרונית, כל הסכם שנעשה בין אלוהים לבין בני ישראל ולגרים שלהם במקרא. בתאולוגיה נוצרית יש הגורסים כי הברית החדשה היא ה"חלופה" או ה"הגשמה הסופית" של אלו. באופן דומה נוצרים מסוימים משתמשים במונח "הברית הישנה" כדי לאזכר באופן כוללני את כל הבריתות המתוארות במקרא, שאליהן הם מתייחסים בצורה שונה.
| להמשך המאמר ראה Wikipedia.org... |
© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה
