דוכסות בורגונדיה

ב-1361 מת פיליפ הראשון דה רובר, דוכס בורגונדיה כשהוא בן 15 שנה בלבד כתוצאה מהידבקות במגפה. ב-1363 ז'אן השני, מלך צרפת מסר דוכסות זו לבנו פיליפ שמשל בשם פיליפ השני "האמיץ". באמצעות קשרי נישואין ודיפלומטיה הצליח פיליפ השני להרחיב את גבולותיה של דוכסות בורגונדיה. כאשר מת ב-1404, דוכסות בורגונדיה שלטה ברוזנות אינו (כיום פרובינציה במחוז ולוניה בדרום בלגיה), בפלנדריה, ארטואה (בצפון צרפת) ופראנש-קונטה (במזרח צרפת).

לעמדתה של דוכסות בורגונדיה נודעה חשיבות רבה במלחמת מאה השנים בין צרפת ואנגליה. היריבות בין דוכסי בורגונדיה לבין בית המלוכה הצרפתי איפשרה לאנגליה להשתלט על צרפת. ב-1415 הנרי החמישי מלך אנגליה פלש לצרפת עם צבאו, בעוד שז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה לא השתתף בהגנה על ממלכת צרפת. ב-1430, כוחותיו של פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה תפסו את ז'אן ד'ארק שנמכרה לאנגלים והועלתה על המוקד ב-1431.