דייוויד יום

יום הוא הפילוסוף השלישי והאחרון ברצף של שלושה פילוסופים שנחשבים לאבותיו של הזרם האמפיריציסטי: לוק, ברקלי ויום עצמו. היו מי שטענו (כדוגמת האידאליסטים הבריטים של תחילת המאה ה-20, ובהם גרין וברדלי), כי יום, כפילוסוף האחרון ברצף, הביא את האמפיריציזם הבריטי של המאות ה-17 וה-18 אל קיצו, וכי המסקנות הספקניות של חקירותיו קעקעו את השאיפה להסביר את הידע האנושי כמבוסס על נתוני החושים בלבד.

יום היווה מקור השראה לפילוסופים רבים, בהם: עמנואל קאנט, שטען כי יום "העיר אותו מתרדמתו הדוגמטית", אדם סמית', שהיה ידידו הקרוב, וג'רמי בנת'אם. כתביו של יום, ובראשם 'מסכת טבע האדם', זוכים לתפוצה נרחבת ולהשפעה רבה עד ימינו.