 |
האיחוד הפולני-ליטאי
| Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית | Download this dictionary |
האיחוד הפולני ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1569–1795, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, ליטא, לטביה, בלארוס, וכן חלקים נרחבים של אוקראינה ואסטוניה. האיחוד הפולני-ליטאי הוקם בעקבות הסכם איחוד לובלין (לובלין, 1 ביולי 1569), לאחר קרוב למאתיים שנים שבהן היו ממלכת פולין ודוכסות ליטא מדינות נפרדות תחת הנהגה של מלך אחד מהשושלת היגלונית. האיחוד הפולני-ליטאי היה מהמדינות הגדולות ביותר והמאוכלסות ביותר באותה תקופה (בין 6.5 ל-10.5 מיליון נפש). במשך מעל מאה שנים שגשגה המדינה המאוחדת והצליחה לעמוד בפני אויביה הרוסים, השוודים והעות'מאנים. אולם בחצי השני של תקופת קיומו ידע האיחוד תבוסות צבאיות, אנרכיה והפיכת דלת העם לצמיתים. [קובץ:Rzeczpospolita2nar-he.png|ימין|ממוזער| ]]
| להמשך המאמר ראה Wikipedia.org... |
© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה
