ביקורות רבות שיבחו את הספר, וציינו את דמיונה של רולינג, ההומור, הפשטות, סגנון הכתיבה ומבנה העלילה, ומנגד את הסגנון החפוז של הפרקים המאוחרים. כתיבתה של רולינג אף הושוותה לזו של
ג'יין אוסטן (אחת מהסופרות האהובות עליה) ולזו של רואלד דאל (שספריו היו פופולריים בתקופה שלפני הארי פוטר).