הממשלה המכהנת, ובפרט ראש הממשלה
גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, הואשמו במהלך מערכת הבחירות באחריות לחוסר המוכנות של ישראל למלחמה. כוחה של מפלגת השלטון, המערך, הצטמצם במידה ניכרת, לאחר שהגיע לשיא בבחירות לכנסת השביעית. אף על-פי כן, המערך נשאר המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, והמפלגה המרכזית בממשלה, גם לאחר בחירות אלו. כוחה של הרשימה החדשה, הליכוד, עלה באופן דרמטי בהשוואה למספר המנדטים הכולל שהיה למרכיבותיה בכנסת השביעית. הפער בין שתי המפלגות הגדולות עמד על 12 מנדטים בלבד, מה שבישר הן את המהפך השלטוני של הבחירות הבאות, והן את היווצרות שני הגושים הגדולים שהיו המאפיין של הפוליטיקה הישראלית בשנות ה-80.