הבלתי מפלגתיים


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. היה זה הכוח השלישי בתנועת העבודה הישראלית בתקופת העלייה השנייה והעלייה השלישית, לצד הפועלים שהתארגנו במסגרת המפלגתית שכללה את המפלגות פועלי ציון והפועל הצעיר. בסיס הכוח של המפלגות היה הקיבוץ היהודי בגולה. חלק מהפועלים שעלו בעלייה השנייה לא מצאו את מקומם במפלגות הקיימות עד אז. עבור חלק היה זה בשל חילוקי דעות אידאולוגיים ועבור אחרים, בשל הרצון להתבסס באופן עצמאי בארץ ישראל תוך דאגה לפועלי ארץ ישראל, וללא הזיקות והשיקולים שהנחו את המפלגות ושהיו קשורים לארגון הציבור היהודי בגולה (שאלת השפה העברית כשפת תרבות בגולה למשל, או הקשר עם האינטרנציונל הסוציאליסטי).

הבולטים בין מנהיגי הבלתי מפלגתיים היו ברל כצנלסוןיצחק טבנקיןשמואל יבנאלי ודוד רמז. פעילותם המרכזית ביישוב הייתה הקמת הסתדרות פועלי יהודההסתדרות פועלי הגליל והסתדרות פועלי השומרון, ארגונים שדאגו להתיישבות עצמאית של פועלים, לרווחת העובדים, לעזרה ההדדית ולביטוח סוציאלי ובריאותי לעובדים.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 
הבלתי-מפלגתיים

© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה