הטיית אישור

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

הטיית אישור

הטיית אישור היא הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות, תוך מתן בלתי פרופורציונלי של תשומת לב פחותה למידע שתומך באפשרויות חלופיות . זהו סוג של הטיה קוגניטיבית ושגיאה שיטתית בחשיבה אינדוקטיבית. אנשים נוטים להציג הטיה זו כאשר הם אוספים או זוכרים מידע באופן סלקטיבי, או כאשר הם מפרשים את המידע בצורה מגמתית. ההשפעה חזקה יותר בנושאים טעונים רגשית וכאשר מדובר באמונות שמושרשות עמוק. אנשים גם נוטים לפרש ראיות דו-משמעיות כאילו הן תומכות רק בעמדה שלהם. חיפוש, פרשנות וזיכרון מוטים הם גורמים התורמים לקיטוב גישה (כאשר מחלוקת הופכת להיות קיצונית יותר למרות שגורמים שונים נחשפים לאותם נתונים), היאחזות באמונות (כאשר אמונה נמשכת גם לאחר שמוצגות נגדה ראיות סותרות), השפעה אירציונלית של ההתחלה ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94#.D7.94.D7.99.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.A1.D7.98.D7.99.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.A2.D7.99.D7.92.D7.95.D7.9F_.D7.95.D7.94.D7.AA.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.9F הטיית העיגון והתיקון] הסתמכות גדולה יותר על המידע בו נתקלים בתחילת סדרה ראיות) ומתאם מדומה (כאשר אנשים תופסים באופן כוזב קשר בין שני אירועים או מצבים).

סדרת ניסויים משנות ה-1960 מעלה את הטענה כי אנשים בעלי דעות קדומות מעדיפים לאשר את אמונותיהם. עבודה מאוחרת יותר פרשה מחדש את התוצאות הללו כנטייה של אנשים לבחון את הרעיונות באופן חד-צדדי, תוך התמקדות באפשרות אחת והתעלמות מחלופות. במצבים מסוימים, גישה זו יכולה להטות את מסקנותיהם. הסברים להטיות הנצפות כוללים משאלת לב ויכולת האנושית מוגבלת לעבד מידע. הסבר נוסף להטיית אישור הוא כתוצאה מחישוב כלכלי קר של העלויות של שגיאה מול עלותה של בחינה מחדש, של חקירה מחדש של הראיות באופן ניטראלי ומדעי עם כל המשתמע מכך.

הטיות אישור תורמות לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולות לשמור או לחזק אמונות למרות קיום ראיות מנוגדות. החלטות גרועות עקב הטיות כאלה נפוצות בהקשרים פוליטיים וארגוניים.

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...