המטבח הטורקי

המטבח הטורקי המודרני התפתח מהמטבח העות'מאני, מטבח זה מהווה מיזוג ושכלול של המטבח המרכז אסייתי, המטבח הערבי, המטבח הארמני, המטבח האשורי, המטבח הכורדי, המטבח היווני, מטבחים של ארצות הבלקן והמטבח הפרסי. המטבח הטורקי השפיע גם על מטבחים אלו ועל מטבחי אזורים שכנים, ביניהם מטבחי מערב אירופה. העות'מאנים מיזגו מסורות בישול שונות מהאזורים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית עם השפעות המטבח המזרח התיכוני והמרכז אסייתי. המטבח הטורקי אינו הומוגני. בחלקי טורקיה השונים נהוגים מטבחים שונים. מטבח אזור הים השחור (צפון טורקיה) מבוסס על תירס ודגי אנשובי. מטבח דרום טורקיה (הערים אופרה, גזיאנטפ ואדנה) מפורסם בזכות הקבב, מזטים וקינוחים מבוססי בצק כמו בקלווה, קדאיף וכנאפה. בחלקי טורקיה המערבית, שם גדלים עצי הזית בשפע, שמן הזית הוא השמן העיקרי בו נעשה שימוש בבישול. מטבחי האזור האגאי, אזור מרמרה ואזורי הים התיכון מציגים מאפיינים בסיסיים של המטבח הים תיכוני כמו שימוש רב בירקות, עשבי תיבול ודגים. מרכז אנטוליה מפורסם בזכות המאפים הייחודיים כמו קשקאק, מנטי (במיוחד קייסרי וגזלמה). שמות המאכלים מבוססים לעתים על שם העיר או האזור מהם הגיעו. דבר המרמז על מומחיות האזור, או מתייחס לטכניקה הייחודית או מרכיבים בהם נעשה שימוש באותו אזור. לדוגמה, ההבדל בין קבב אופרה וקבב אדנה הוא השימוש בשום במקום בצל וכמויות גדולות של פלפל חריף.