הסכם ברטון-וודס (באנגלית Bretton-Woods) הוא הסכם סחר אשר קבע את שערי החליפין של מטבעות בין המדינות המפותחות. ההסכם נחתם במהלך ועידת פסגה כלכלית בינלאומית שנערכה ביולי 1944 בעיירה ברטון-וודס שבניו-המפשייר שבארצות הברית ומכאן שמו. ועידת ברטון-וודס נועדה להניח את היסודות לשיטה הפיננסית העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה והשתתפו בה 44 מדינות. בין המדינות המשתתפות ארצות-הברית, בריטניה, סין, ברזיל, מקסיקו ועוד.
הנחת היסוד של ההסכם הייתה ששיתוף פעולה בינלאומי בעניינים כלכליים יגביר את היציבות של הסדר העולמי. .