הפוגה הגדולה (גרמנית: Große Fuge) מאת לודוויג ואן בטהובן, יצירה בת פרק אחד הכתובה לרביעיית מיתרים, מפורסמת בדרישותיה הטכניות מן המבצעים, ובטבעה החודרני והמתבונן פנימה, היוצא דופן אף לסגנונו המאוחר של בטהובן. היצירה נכתבה בשנים 1825-26, בהיות בטהובן חירש לחלוטין.