הפסקת האש של מודרוס

לפי ההסכם מסרו העות'מאנים למדינות ההסכמה את כל כוחותיהם שמחוץ לאנטוליה, ובנוסף הוסכם כדלקמן:

• למדינות ההסכמה ניתנה הרשות להחזיק עמדות תצפית ושליטה לאורך מצרי הבוספורוס והדרדנלים.
• ניתנה להן הזכות לכבוש את שש הנפות המיושבות בארמנים באסיה הקטנה במקרה של "הפרת הסדר".
• הן הורשו לתפוס "כל נקודה אסטרטגית" במקרה של איום על ביטחונן.
• הצבא העות'מאני פוזר, ונמלי טורקיה, מסילות הרכבת שלה ונקודות אסטרטגיות נוספות הפכו לנגישים לשימושן של מדינות ההסכמה.

כפועל יוצא מההסכם, ויתרה האימפריה העות'מאנית על כל חזקותיה מחוץ לאסיה הקטנה, על אזור ים השיש והמיצרים המוליכים אליו ועל כל הישגיה בקווקז, כך שלמעשה שבה למצבה באזור זה כפי שנוסח בקונגרס ברלין. משמעותה של נוכחות צבאית של מדינות ההסכמה בבוספורוס הייתה כי הבירה איסטנבול הייתה נתונה למעשה לכיבוש זר.