השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, ששלטה ב משנת 69 עד שנת 96. מקור שמה של השושלת הוא באחד משמותיו של אבי השושלת: טיטוס פלביוס אספסיאנוס. שושלת זו לא האריכה ימים, ומנתה שלושה קיסרים בלבד: אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס. אספסיאנוס עלה לשלטון לאחר מלחמת האזרחים בשנת 69, הידועה גם בשם "שנת ארבעת הקיסרים". לאחר כ-10 שנות שלטון ירש אותו בנו טיטוס, שמת כעבור כשנתיים ממחלה קשה והוא ערירי; את טיטוס ירש אחיו דומיטיאנוס, ששרד בשלטון במשך 15 שנים עד אשר נרצח בידי מתנקשים, ובכך נסתיימה השושלת הפלאבית. במקומה עלתה שושלת "הקיסרים הנאורים", שהראשון בהם היה נרווה.