התנהגות ארגונית


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
התנהגות ארגונית

התנהגות ארגונית היא תחום מדעי העוסק בצבירת ידע על התנהגויות של אנשים במסגרות ארגוניות על ידי חקירה שיטתית של תהליכים אישיים, קבוצתיים וארגוניים. כאשר המטרה: שיפור יעילותם של ארגונים ואיכות חייהם של העובדים בסביבת עבודתם. היא עוסקת בעיקר בארגוני עבודה גדולים, כגון מפעלי תעשייה, בתי- חולים, בתי- ספר, משרדי ממשלה, צבא, אוניברסיטאות, בנקים וכדומה, ופחות בארגונים הקטנים, כגון חנויות, מספרות, מוסכים קטנים וכדומה. ההתנהגות הארגונית ג"כ איננה מרבה לעסוק במערכות מאורגנות אחרות, כגון קהילות מגורים, אגודות וולונטריות, תנועות פוליטיות וכדומה.

באמצעות מושגיו וכליו של תחום ההתנהגות הארגונית אפשר לחקור ולהבין לא רק את התנהגותם של יחידים וקבוצות בתוך ארגון, אלא גם את התנהגותם ביחסים בין ארגונים ועם סביבתם (ספקים, קהלי לקוחות, רשויות השלטון וכו'). ההתנהגות הארגונית מבקשת לשפר את הביצועים של הארגונים, מנסה להבין את האלטרנטיבות המעשיות העומדות בפני מקבלי החלטות בתוך ארגונים וחוזה את תוצאות הכרעותיהם בפתרון קונפליקטים ובעיות.

הידע של התנהגות ארגונית מבחין בין תהליכים בשלוש רמות שונות:

  • רמת הפרט - העובדים בארגון (מיקרו התנהגות ארגונית)
  • רמת הקבוצה - מחלקות, יחידות וועדות בארגון
  • רמת הארגון - הארגון כישות אשר מתפקדת בסביבתם של ארגונים אחרים ואילוצים שונים ("מקרו התנהגות ארגונית")

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה