התנהגות ארגונית היא תחום מדעי העוסק בצבירת ידע על התנהגויות של אנשים במסגרות ארגוניות על ידי חקירה שיטתית של תהליכים אישיים, קבוצתיים וארגוניים. כאשר המטרה: שיפור יעילותם של ארגונים ואיכות חייהם של העובדים בסביבת עבודתם. היא עוסקת בעיקר בארגוני עבודה גדולים, כגון מפעלי תעשייה, בתי- חולים, בתי- ספר, משרדי ממשלה, צבא, אוניברסיטאות, בנקים וכדומה, ופחות בארגונים הקטנים, כגון חנויות, מספרות, מוסכים קטנים וכדומה. ההתנהגות הארגונית ג"כ איננה מרבה לעסוק במערכות מאורגנות אחרות, כגון קהילות מגורים, אגודות וולונטריות, תנועות פוליטיות וכדומה.
באמצעות מושגיו וכליו של תחום ההתנהגות הארגונית אפשר לחקור ולהבין לא רק את התנהגותם של יחידים וקבוצות בתוך ארגון, אלא גם את התנהגותם ביחסים בין ארגונים ועם סביבתם (ספקים, קהלי לקוחות, רשויות השלטון וכו'). ההתנהגות הארגונית מבקשת לשפר את הביצועים של הארגונים, מנסה להבין את האלטרנטיבות המעשיות העומדות בפני מקבלי החלטות בתוך ארגונים וחוזה את תוצאות הכרעותיהם בפתרון קונפליקטים ובעיות.