התנועה לאחדות העבודה הייתה מפלגהציוניתסוציאליסטית ב, שנוסדה על ידי "סיעה ב'" שפרשה ממפא"י והשתתפה לראשונה כמפלגה עצמאית בבחירות להסתדרות בשנת 1944. "סיעה ב'" הייתה סיעה גדולה במפא"י, בראשה עמד יצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ המאוחד. סיעה ב' התפלגה ממפא"י, לאחר שהרוב במפא"י (בראשות דוד בן-גוריון) התנגד לקיום סיעות במפלגה ולאחר ועידת מפא"י, שנערכה באוקטובר 1942 בכפר ויתקין, ושאת דיוניה החרימה "סיעה ב'". לאחר הפרישה ממפא"י, השתתפה "התנועה לאחדות העבודה" בבחירות לוועידה השישית של ההסתדרות, בשנת 1944.
"התנועה לאחדות העבודה", כמו גם המפלגות שהמשיכו אותה ("התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" ו-"אחדות העבודה - פועלי ציון") ידועה בשם המקוצר "אחדות העבודה", אך יש להבדיל בינה ובין מפלגת אחדות העבודה, שפעלה בארץ ישראל בשנים 1919–1930.