ויולה דָה גָמבה או "ויול" הוא שמה של קבוצת
כלי נגינה, ממשפחת כלי הקשת. הוויולה דה גמבה (ויולת רגל) הייתה נפוצה, בגדלים שונים, בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס, אך רק כלי הבאס שרד עד לתקופת הבארוק. באנגלית ובכמה שפות אחרות נקראת הוויולה דה גמבה גם בשם "ויול" (viol), והמשפחה כולה היא "משפחת הוויולים". בימינו, בדרך כלל, כאשר אומרים ויולה דה גמבה הכוונה היא לכלי הבאס ("ויול באס"). למרות השם הדומה, אין לבלבל בין הוויולה דה גמבה וה
וויולה הרגילה (או בשמה המלא "ויולה דה בראצ'ו", כלומר ויולת זרוע). כמו כן, למרות שמנגנים בגמבה בתנוחה המזכירה את הצ'לו, אין קשר בין הצ'לו ובין משפחת הוויולים; הוויולה והצ'לו שייכים שניהם למשפחת הכינורות - הויולות דה גמבה, לעומת זאת, התפתחו מן הכלי הספרדי ויוּאֶלָה (vihuela), שבו ניגנו גם בפריטה וגם בקשת, וממנו התפתחה במקביל גם הגיטרה.בתקופת הרנסאנס נחשבה הויולה דה גמבה לכלי אצילי במיוחד, וצלילה נחשב כדומה במיוחד לקול האנושי. גדולי מלחיני הבארוק והרנסאנס כתבו לכלי - הבולטים ביותר הם
קופרן, טלמן, בוקסטהודה, מרן מארה ובאך, אשר כתב שלוש סונאטות קונצ'רטנטיות לגמבה וצ'מבלו. כמו כן נמנה עליהם קארל פרידריך אבל, אשר היה מפורסם בכשרון נגינתו על הכלי, ואשר את רוב יצירותיו כתב לכלי זה.