בעידן המודרני, המשמעות הנפוצה ביותר של המונח היא המעבר מאורח חיים
חילוני לאורח חיים דתי. לפי התפיסה הדתית, אדם חילוני שמשנה את אורח חייו ונהייה דתי, הרי הוא שב למקורותיו או למצבו הטבעי. בתחילה היה שמור הכינוי "חוזר בתשובה" למי ששינו את אורחות חייהם מהקצה החילוני לקצה הדתי. כיום, משמעות המושג התרחבה ומכילה גם את מי שעברו ממצב של הקפדה מוגבלת על מצוות הדת למצב של הקפדה מוגברת, תהליך שנקרא בעבר "עשיית תשובה". חלק גדול מהתומכים בחזרה בתשובה מרבים לכנות מעבר זה בשם התחזקות והעוברים אותו מכנים עצמם מתחזקים. תהליך החזרה בתשובה הפוך מזה של יציאה בשאלה, שבו אדם יהודי דתי נעשה חילוני. אלה שעברו את תהליך החזרה בתשובה נקראים בציבור הדתי בעלי תשובה.