טלאולוגיה


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
טלאולוגיה

טלאולוגיהיוונית עתיקה: Τελεολογία; ביוונית Τέλος, "טלוס" = סוף, תוצאה; ו"טלאוס" = מושלם, שלם) היא החקר הפילוסופי של תכלית. טלאולוגיה היא אחת מארבע סוגי הסיבות על-פי אריסטו. אחד הטיעונים הקלאסיים להוכחת מציאותו של האלוהים הוא הטיעון הטלאולוגי, שלפיו כל היקום (ובעיקר הדברים החיים) נבנו באופן מוכוון מטרה ולא באופן כאוטי, ולכן הם ככל הנראה תוכננו על ידי ישות רציונלית.

נטורליזם פילוסופי, שבין מייצגיו נמנה וילארד ואן אורמאן קוויין, הולך בעקבות דייוויד יום ופוסל לחלוטין הסברים טלאולוגיים. נטורליזם טוען שלא קיים שום דבר מעבר לתופעות הנצפות, ולכן הטיעון לפיו ישות רציונלית לא ידועה או שלא ניתן לדעת אותה היא האחראית לתכלית, הוא פסול. פילוסופים אחרים, כמו אלן סאנדגה ואלווין פלנטינגה, טוענים שטלאולוגיה ו"טיעונים מהתכנון" אחרים הם תקפים.

תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין, שטוענת שכל המינים התפתחו בשל ברירה טבעית, הקטינה את השפעתם של טיעונים טלאולוגיים מסורתיים (למרות שהיו שטענו נגד דרווין שהוא טלאולוג בהשקפתו). טיעונים טלאולוגיים שבו למרכז הזירה עם עליית קרנה של הבריאתנות בראשית שנות השמונים.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה