טמפרטורת מעבר זכוכיתי

מעבר זכוכיתי הוא מעבר תרמודינמי מסדר שני. מעבר מסדר ראשון הוא מעבר ממוצק (גבישי) לנוזל - התכה, ממוצק לגז - המראה או מנוזל לגז - אידוי (וגם מעברים בין צורות גיבוש שונות במוצק). במעבר מסדר ראשון ניתן להבחין באי רציפות של פונקציית קיבול החום כפונקציה של הטמפרטורה: כשמתיכים קרח, למשל, ב-0°C נצפה קיבול חום "אינסופי" תערובת המים-קרח בולעת חום בלי לעלות בטמפרטורה (זהו החום הכמוס, שייצרך כל עוד לא הושלמה הפשרת הקרח). במעבר זכוכיתי אין "חום כמוס" - אין אי רציפות בקיבול החום ביחס לטמפרטורה. אי הרציפות היא בנגזרת הראשונה של קיבול החום. בטמפרטורה זו יש מספיק אנרגיה לשרשראות להתגבר על כוחות משיכה בין שרשראות (קשרים לא קוולנטים, כמו קשרי ואן דר ואלס) כך ששרשרת פולימרית (או שרשרת של טטראדרות סיליקטיות בזכוכית) יכולה "לזרום" או לנוע ביחס לשרשראות השכנות וכך מתאפשר עיבוד של החומר. למשל: כדי לנפח זכוכית יש לחמם אותה מעל ל-Tg וכאשר היא מתקררת המבנה החדש נשמר.

הגורמים המשפיעים על טמפרטורת המעבר הזכוכיתית הם אותם הגורמים המשפיעים על גבישיות הפולימר (קשרים בין-מולקולריים, קבוצות קשיחות לאורך השרשרת וקבוצות צדדיות). עם זאת, ישנם מספר פולימרים בהם יש לבדוק את מאפייני הפולימר בצורה דקדקנית, כמו פוליסטירן ופוליאתילן גבה צפיפות.