 |
יהדות ארצות האסלאם
| Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית | Download this dictionary |
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעתים גם יהדות ספרד, החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה. מסע הכיבושים שביסס את הח'ליפות (634-732) השפיע רבות על העם היהודי. זו הייתה הפעם הראשונה מזה מאות בשנים, וגם הפעם האחרונה, בה למעלה מ-90% מכלל ישראל חיו באותה ישות מדינית. מצב זה נמשך כמעט עד המאה ה-15, ועם השנים שיעור יהודי ארצות האסלאם מקרב העם הלך ופחת עד לכ-8% בתחילת המאה ה-20. במהלך התקופה הארוכה בה היו הקיבוץ הגדול והדומיננטי בעולם היהודי, התרכזו חיי הדת והיצירה שלו בהם כמעט באופן בלעדי.
במאות הראשונות לאחר כיבושי האסלאם התגוררו מרבית היהודים בבבל, פרס וארץ ישראל. מהמאה ה-9 החלו תנועות הגירה נרחבות מערבה למצרים, ארצות המגרב וספרד. שינוי זה העביר את מרכז הכובד היהודי לשם בסביבות המאה ה-11. תור הזהב של יהדות ספרד היה עידן פורח במיוחד, שנגדע עם עליית פלגים מוסלמיים קנאיים, השלמת הרקונקיסטה ולבסוף, גירוש ספרד. רבים מהגולים השתקעו בארצות צפון אפריקה וברחבי האימפריה העות'מאנית והצליחו עם השנים להשליט במרבית המקומות את נוסחי תפילתם, פסיקתם ההלכתית ומנהגיהם. ב החלה הגירה של יהודי ארצות האסלאם לעבר צפון אמריקה ודרומה, מערב אירופה וארץ ישראל. סיום הקולוניאליזם האירופאי והקמת מדינת ישראל הביאו להפחתה דרסטית של יהדות ארצות האסלאם. הם וצאצאיהם נקראים לרוב "ספרדים", ובישראל במיוחד גם "מזרחים".
| להמשך המאמר ראה Wikipedia.org... |
© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה
