רק שניים מחיבוריו הרבים של פרוברגר יצאו לאור בתקופת חייו, אבל המוזיקה שלו זכתה לתפוצה רחבה ביותר בעותקים של כתבי יד והוא נמנה עם המספר הזעום מאוד של מלחיני
המאה ה-17 שמעולם לא נשכחו כליל. את יצירותיו למדו וחקרו במאה ה-18 (אם כי אולי לא בהעמקה יתרה או באופן מקיף במיוחד, וודאי ללא השפעה על הסגנון הקלאסי העולה ובא) הנדל, באך ואפילו מוצרט ובטהובן.