יוון הגדולה

[קובץ:Magna_Graecia_ancient_colonies_and_dialects-en.svg|שמאל|ממוזער|250px|יוון הגדולה - הערים היווניות באיטליה וסיקיליה על פי מוצאן ]] יוון הגדולה (לטינית: Magna Graecia) הוא אזור ההתיישבות היווני בדרום איטליה מהמאה ה-8 לפנה"ס. הוא כולל את התחום בו מוגדרים היום המחוזות הבאים של איטליה: בזיליקטה (Basilicata), שנקראה בעבר "לוקניה" על שם העם ששכן בה, קלבריה (Calabria), פוליה (Puglia) וחלק מקמפניה (Campania). בתחילה הוקמו מושבות בחוף הדרומי של איטליה למהגרים חסרי קרקע אשר חיפשו מקום חדש להתנחל בו. במרוצת הזמן המושבות הפכו לערי חוף והיו לתחנות מסחר לסוחרים מיוון ארץ האם לבין התושבים ב"יוון הגדולה". החשובות שבמושבות הפכו לערים, אשר קרויות היום בשמות: בארי, ברינדיזי וטאראנטו. המתיישבים הביאו לחצי הדרומי של האי האיטלקי את התרבות היוונית, ושרידי המבנים מאותה תקופה מצויים באזור עד היום.