ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12. נחשבה הסמכות ההנהגתית המרכזית של יהודי ארץ ישראל, סוריה, לבנון ומצרים בתקופת הגאונים. היא נחשבה ליורשת מוסד הסנהדרין ולממשיכת המסורת התורנית הארץ ישראלית. עמדה בתחרות על ההנהגה והסמכות התורנית מול המרכז התורני של חכמי יהדות בבל.

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה