היהודים עצמם התייחסו ברובם בספקנות רבה לכתב וראו בו המשך לגזרות שהטילו השלטונות על היהודים. חריג מבחינה זו היה ה
משכיל נפתלי הרץ וייזל, שפרסם מיד אחרי הוצאת כתב הסובלנות חוברת בשם "דברי שלום ואמת", שבה קרא ליהודים לאמץ את הצו ולערוך שינוי מקיף במערכת החינוך היהודי.