לויקוציטוזיס


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
לויקוציטוזיס

לוֹיְקוֹצִיטוֹזִיס (לפי מונחי האקדמיה ללשון העברית: רִבּוּי כַּדּוּרִיּוֹת לְבָנוֹת או רִבּוּי תָּאֵי דָּם לְבָנִים, בלועזית: leukocytosis) הוא מדד מעבדתי המשקף עלייה בספירת תאי הדם הלבנים בדם מעבר לטווח התקין. העלייה במספר תאי הדם הלבנים נגרמת ברוב המקרים כתוצאה ממצבי דלקת, למשל כתוצאה מזיהום, אך לעתים היא גם קשורה בסיבות נוספות, בין אם פיזיולוגיות כגון פעילות גופניתהיריון ומצבי דחק אחרים, ובין אם אחרות כגון ממאירויות, במיוחד של תאי הדם הלבנים, ותופעת לוואי של תרופות. נהוג לסווג לויקוציטוזיס לפי סוג תאי הדם הלבנים הנמצאים בעודף: נויטרופיליה (ריבוי נויטרופילים), לימפוציטוזיס (ריבוי לימפוציטים), מונוציטוזיס (ריבוי מונוציטים), אאוזינופיליה (ריבוי אאוזינופילים) ובאזופיליה (ריבוי באזופילים).

טווח ערכי הייחוס המקובל לספירת תאי דם לבנים בדם הוא 4,300–10,800 תאים למיקרוליטר (4.3–10.8 מיליארד תאים לליטר) באדם בוגר, אולם טווח זה יכול להשתנות ממעבדה אחת לאחרת, ובילדים הוא גם תלוי גיל. חריגה מהטווח בכיוון מעלה מוגדרת כלויקוציטוזיס. כאשר מספר תאי הדם הלבנים עולה על 30,000–50,000 תאים למיקרוליטר, מצב זה נקרא תגובה לוקמואידית. למרות השם, אין הכרח כי ספירה חריגה זו של תאי הדם הלבנים נובעת מלוקמיה. בספירת תאי דם לבנים של למעלה מ-100,000 תאים למיקרוליטר מדובר בהיפרלויקוציטוזיס, אשר עלול להוביל להגברת צמיגות הדם וללויקוסטזיס. לעתים, ריבוי תאי הדם הלבנים מלווה ביציאה של תאי דם לבנים לא בשלים ממח העצם למחזור הדם, בשל הדרישה הגוברת לתאי דם לבנים או בשל עודף של תאים צעירים במח העצם על רקע ממאירות. מצב זה מכונה "סטייה שמאלה".


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה