לורד קלווין

הוא החל את לימודיו האקדמיים בגיל 10 באוניברסיטת גלאזגו שבסקוטלנד, בהשראת אביו ששימש כמרצה למתמטיקה. כבר בגיל 16 כתב את עבודתו המדעית הראשונה בנושא צורת כדור הארץ. בגיל 17 עבר לאוניברסיטת קיימברידג', שם עסק במדידת קבועי חום שיועדו לפיתוח מנוע הקיטור, ניסח מערכת אבסולוטית למדידת טמפרטורות והחל לנסח את חוקי התרמודינמיקה שלו. בגיל 22 חזר לתפקיד מרצה באוניברסיטת גלאזגו ועסק רבות במחקרים בתחום המגנטיות והמתמטיקה שימושית. מחקריו היוו השראה להיינריך רודולף הרץ בגילוי גלי רדיו. כמומחה בתחום מוליכות חשמלית תרם רבות לבניית קווי הטלגרף התת-ימיים הטרנס-אטלנטיים. עבודתו המשותפת עם ג'יימס ג'ול הביאה לגילוי אפקט ג'ול-תומסון, שאיפשר לקרר גזים לטמפרטורות נמוכות ואף לנזלם.

כהוקרה על עבודתו, ב-1892 קיבל תומסון תואר אצולה של לורד, ובחר לעצמו את השם הברון קלווין איש לַרגס (באנגלית: Baron Kelvin of Largs) וכונה מאוחר יותר בקיצור "לורד קלווין". הוא פרש מן ההוראה ב-1899 אבל המשיך לחבר מאמרים מדעיים עד מותו.