מאואיזם

עיקרי המאואיזם כוללים מאבק מהפכני של רובה הגדול של האוכלוסייה נגד המעמדות המנצלים ומנגנוני המדינה שלהם המכונה "מלחמת העם" בעיקר תוך שימוש באיכרים. האסטרטגיה הצבאית שלה היא לוחמת גרילה בהתמקדות על כיתור הערים המרכזיות מהאזורים הכפריים שסביבה. מאואיזם שונה ממרקסיזם אירופי בהתמקדותו במעמד האיכרים, לעומת התעשייה האורבנית. מפלגות מאואיסטיות בנפאל, פרו והפיליפינים מאמצות דגש שווה על תעשייה וחקלאות בתלות בדרגת הפיתוח של הארץ.

בתקופה הפוסט-מהפכנית, המאואיזם מתואר בחוקת במפלגה הקומוניסטית הסינית כ"מרקסיזם-לניניזם בהקשר סיני", שסונתז על ידי מאו ומנהיגי הדור הראשון של סין. החוקה טוענת שהמאבק המעמדי ממשיך גם אחרי שמעמד הפועלים הדיח את הבורגנות, וישנם אלמנטים פרו-בורגניים בתוך המפלגה עצמה. היא מנסחת עבור המפלגה קווים מנחים תאורטיים להמשך המהפכה הסוציאליסטית, יצירתם של חברה וצבא סוציאליסטיים, ומציינת מספר סתירות בחברה בהן יש לטפל באמצעות בנייה סוציאליסטית. האידאולוגיה שורדת בשמה גם בחוקה המודרנית של המפלגה, ומוצגת כמי שיצרה "סין חדשה" ואת הרעיון המהפכני נגד אימפריאליזם ופאודליזם.