מחשבת שווא

קיימים מספר סוגים של מחשבות שווא:

• מחשבות שווא של רדיפה (פרנויה): האדם משוכנע כי מישהו רוצה ברעתו או מנסה לפגוע בו ובסביבתו. לדוגמה: "אבא מכניס כל ערב רעל אל תוך האוכל שמגיש לי". מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל היא דוגמה מרוככת למחשבות שווא כאלה.
• מחשבות שווא של יחס: מתן משמעות מיוחדת לגירויים נייטרליים. למשל: "הקריין בטלוויזיה פונה אליי", או: "מכונית שנסעה ברחוב אותתה - זהו אות מאלוהים שאני דובר אמת!". ויקטור מיזאן, רוצחה של רחל לוין, לקה בסוג זה של מחשבות שווא, כאשר חשב שמעילה האדום הוא אות מן האל.להבדיל מאנשים אחרים שאינם לוקים במחלה הרואים אותות שונות או סימנים שונים באירועים שמתרחשים, החולים שבניהם יעשו מעשים קיצוניים או ידווחו על גירויים משונים.
• מחשבות שווא סומאטיות: האדם משוכנע שיש לו בעיה גופנית כלשהי, ולא ניתן לשכנעו בטעותו. הדבר שונה מחולה היפוכונדריה אשר חושש שמא יש לו בעיה גופנית, אך אינו משוכנע בכך.
• מחשבות שווא ארוטומניות: האדם משוכנע שמישהו, בדרך-כלל אישיות מפורסמת, מאוהב בו.
• מחשבות שווא של גַדְלות: האדם משוכנע שיש לו יכולות מיוחדות, למרות שלא הוכשר בתחום (כגון: הוא יכול להרצות במתמטיקה באוניברסיטה, למרות שאין לו בגרות במתמטיקה), או הוא משוכנע שיש לו תפקיד מיוחד (למשל: "אני שליח מטעם ראש הממשלה למשא ומתן עם סוריה"). סינדרום ירושלים הוא דוגמה למחשבות שווא כאלה.
• מחשבות שווא ביזאריות: האדם משוכנע בעובדות שאינן יכולות להתקיים במציאות, לא לגביו ולא לגבי אף אחד. למשל - "אני בן של חייזר", "אני דוד המלך", "בגב שלי זוג עיניים. הן מאפשרות לי לראות את המתרחש מאחור מבלי להפנות ראש או להסתובב". רופאי אליל מסוימים, יכולים להיות מאובחנים בסוג זה של מחשבות שווא.