מינות (נצרות)


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
מינות (נצרות)

בנצרות, כמו ביהדות, התפתחו סיעות שהתייחסו לחלק מעיקרי האמונה, ודחו חלק אחר. כבר מראשית ימיה של הנצרות החלו להיווצר סיעות שדגלו בתורה מעט שונה מהמסורת המרכזית. הנצרות האורתודוקסית דחתה מעליה כל גורם בעל השפעה שהוביל את דרך הנצרות לשביל אחר, וראתה בסיעות אלה משום "מינות". המילה למינות ביוונית היא hairetikos, כלומר היכולת לבחור.

ההיסטוריה של הכתות המיניות בנצרות מתחילה עם הנצרות עצמה. כיוון שעבר זמן ניכר מהיווסדה של הנצרות ועד לגיבוש כללי הדוֹגמה הנוצרית, הספיקו לצמוח כתות רבות שדרכן הייתה שונה במידה זו או אחרת מן הנצרות המסורתית. המינים הראשונים היו הנוצרים היהודים, ממשיכי דרכו של ישו, ותלמידיהם. אלו האמינו בישו ובאמונה הנוצרית, אך המשיכו לקיים את מצוות התורה, בניגוד לנצרות הפאולינית שוויתרה על קיום המצוות.

צד אחר של המינות נעוץ בכתות הגנוסטיות, שקבלו על עצמן את הנצרות אולם המשיכו להחזיק בדעות מיסטיות שהנצרות דחתה. ימיה של הגנוסיס עתיקים מאלו של הנצרות. הכתות הגנוסטיות חשבו שניתן לשלב בין השתיים, אך השקפה זו נדחתה על ידי אבות הנצרות.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה