מלחמת האזרחים הובילה להעמדה לדין והוצאה להורג של
צ'ארלס הראשון, לגלות של בנו צ'ארלס השני, ולהחלפה של המלוכה האנגלית בחבר העמים של אנגליה (1649-1653) ואז בפרוטקטורט (1653-1659), תחת שלטון היחיד של אוליבר קרומוול. המונופול של הכנסייה האנגליקנית על הפולחן הנוצרי באנגליה נפסק. מבחינה חוקתית, המלחמות קיבעו את הרעיון שמלכים בריטיים אינם יכולים למשול ללא הסכמת הפרלמנט, אם כי רעיון זה קיבל חיזוק סופי רק במהפכה המהוללת שבסוף המאה.