מִקְוֶה הוא מאגר מים שאינם שאובים בנפח 40 סאה לפחות, אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לקיים את מצוות הטבילה כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים, וכן לטבול כלים חדשים שנקנו מגוי. בזמן שהיו מקפידים על שאר טומאות, היו טובלים במקווה כלים ובגדים שנטמאו ורוצים לטהרם.