מרוכב

Babylon Hebrew Thesaurus

רוכב

(ת'/ש"ע) יושב ונוסע (על אופניים, אופנוע), יושב על גב בהמה, פרש, דוהר, סייס

מרוכב

(ת') מורכב, מסובך, שקשה להתירו; מעורבב, שעבר הרכבה עם חומר נוסף, מחובר, מעורב באופן כימי

רוכב (>>רֻכַּב)

(פ') חובר בתרכובת כימית, עבר התרכבות, נעשה חלק מתרכובת, התרכב

Tunneling

מרוכב

Composite