סונאטה מס' 8 (הפאתטית) של בטהובן

בטהובן החל את מלאכת הכתיבה של הסונאטה בשנת 1798, וסיים את מלאכת ההלחנה ב- 1799, כאשר באותה השנה הסונאטה יצאה לאור. בטהובן הקדיש את הסונאטה לפטרונו וחברו קארל אלואיס (Karl Alois), נסיך ליכנובסקי (אשר היה בעבר גם פטרונו של וולפגנג אמדאוס מוצרט) אשר לו הקדיש בטהובן רבות מיצירותיו, כמו הסונאטה מס' 12 לפסנתר אופוס 26, הסימפוניה השנייה ואת שלוש היצירות הראשונות שלו, שלושת הטריו לפסנתר אופוס 1.

זוהי בין הסונאטות היחידות שבטהובן הוא זה שלמעשה נתן לה את כינוייה, שבמקרה הזה הוא: הסונאטה הפאתטית הגדולה (Grande sonate pathétique) או בקיצור הסונאטה הפאתטית. לשמה של הסונאטה הפאתטית הוספה גם המילה "גדולה", משום שהמוציא לאור של הסונאטה מאוד התרשם מהנימה הטראגית והעוצמתית של הסונאטה, וכדי להעצים את כינוייה הוסיף לו את המילה:"גדולה" (דבר דומה נעשה בסונאטה מס' 29 של בטהובן אשר בכינוייה המלא גם הוספה המילה "גדולה", גם כן על מנת להעצים את כינוייה).