בשל זרימת האוויר החופשית בעת הגיית העיצורים הסונורנטיים, על מנת שיהיו תפיסים לאוזן, הם בדרך כלל קוליים, כלומר בהפקתם יש הרעדה של
מיתרי הקול (למשל, מעטות השפות עם /l/ אטומה). בניגוד לכך, העיצורים הבלתי־סונורנטיים (Obstruents) - סותמים וחוככים - שהפקתם מייצרת "רעש" חזק מספיק, ניתנים להגייה כעיצורים קוליים וכאטומים (למשל, ברוב השפות קיים המכתשי הסותם האטום /t/, ולצדו המקביל הקולי /d/).