פאטִמה בת מוחמד (בערבית: فاطمة الزهراء) או פאטמה זהראא (606 או 614 – 632), היא בתו של מוחמד מאשתו הראשונה ח'דיג'ה בת ח'ואיליד, ואשתו של עלי. נחשבת לאישה הקדושה באסלאם השיעי, ובדומה לאימאמים השיעים היא נתפסת כמושלמת וככזו שמעולם לא ביצעה טעות ("עיצמה").