פולין הקונגרסאית

לאחר שהובס נפולאון, ב-1815, בקונגרס וינה, הוחלט על הקמת פולין הקונגרסאית, במקום דוכסות ורשה, והכפפתה לשלטון אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, על ידי הכתרתו כמלך פולין. ישות מדינית זו חלשה על שטח של כ-128,500 קילומטרים רבועים ובו כ-3,300,000 תושבים. הצאר אלכסנדר התחייב בעת הכתרתו לקיים את החוקה, ולמדינה זו היו מטבע משלה, מערכת חוקים, תקציב וגבול מכס עם יתר האימפריה הרוסית. הקמת הישות הזאת הייתה במידה רבה תוצאה של השתדלותו של אדם ייז'י צ'ארטוריסקי, מדינאי פולני, שהיה בעברו שר חוץ של האימפריה הרוסית.

הצאר אלכסנדר שאף לבטל את החירויות של המדינה הפולנית ולהנהיג בה אבסולוטיזם פוליטי דומה למה שהיה נהוג ביתר חבלי האימפריה הרוסית. ב-1819 בוטל חופש העיתונות והונהגה צנזורה, וב-1821 פורקו הבונים החופשיים. יורשו של אלכסנדר הראשון, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, לא הסכים בעת הכתרתו למלך פולין להישבע אמונים לחוקה הפולנית ולא קיבל על עצמו התחייבויות כלפיה. הצאר פעל לצמצום הדרגתי של סמכויות הסיים הפולני, בית מחוקקים המורכב מנציגי האצולה והכמורה הבכירים, ושני הכינוסים האחרונים של הסיים, ב-1826 וב-1830, נערכו בסודיות. ב-1831 ביטל הסיים את הכתרת הצאר הרוסי כמלך פולין. בתגובה נכנס הצבא הרוסי לפולין, שהה בה 11 חודשים, וכך דוכא מה שכונה "מרד נובמבר". בכך גם בא הסוף על עצמאותה היחסית של פולין הקונגרסאית.