פרעה (דמות מקראית)

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

פרעה (דמות מקראית)

בתנ"ך פַּרְעֹה הוא שמו ותוארו של מלך מצרים. לפחות חמישה ממלכי מצרים בתקופות שונות מוזכרים במקרא בשם זה:

בשעת ירידתו של אברהם אבינו למצרים, בעקבות רעב בארץ כנען, נלקחה אשתו שרה, שהייתה יפה מאד, לבית פרעה. כעונש על כך לקה פרעה ב"נגעים גדולים", והשיב אותה לאברהם (בראשית פרק יב).
פרעה מוזכר בהרחבה בסוף ספר בראשית, בתיאור ירידתם של יוסף, ואחריו יעקב ויתר בניו, למצרים.
בתחילת ספר שמות מצוין , אך גם המלך החדש קרוי פרעה, וספר שמות עוסק בו בהרחבה, בתיאור שהייתם של בני ישראל במצרים ובתיאור יציאת מצרים. פרעה מוזכר גם בספרי תנ"ך נוספים, הן במסגרת אזכור יציאת מצרים (למשל בספר תהלים) והן בתיאור מלכים מאוחרים יותר, המוזכרים בספרי נביאים.
שלמה המלך נשא לאשה את בת פרעה (מלכים-א ג, א).
המלך יאשיהו, מאחרוני מלכי יהודה בתקופת הבית הראשון, נהרג על ידי פרעה נכו השני במגידו.

לעתים מוזכר פרעה בצירוף שם נוסף, כגון , וכן .