קונפדרציית המדינות של אמריקה (נקראת גם בקיצור
הקונפדרציה) הייתה איחוד שהקימו מדינות
דרום ארצות הברית שפרשו מאיחוד המדינות על רקע ניצחונו של אברהם לינקולן בבחירות לנשיאות ב-1860. לינקולן ומפלגתו התנגדו להתפשטות העבדות בטריטוריות המערביות, דבר אשר יכול היה להפר את האיזון ב לטובת מתנגדי העבדות. המדינות הפורשות השתלטו על מבצרי ובנייני הממשל הפדרלי שבתחום שיפוטן, ובכך החישו את פריצת מלחמת האזרחים האמריקנית. הקונפדרציה התקיימה בשנים 1861–1865, שנות מלחמת האזרחים.