קרב איפסוס

אנטיגונוס מונופתלמוס היה שליט האזורים שבהם נמצאות כיום סוריה, טורקיה, לבנון וחלק מישראל. עד לקרב איפסוס נחל אנטיגונוס הצלחה יחסית במלחמות הדיאדוכים. המצור על רודוס גרם לתושבי האי להסכים לסייע לאנטיגונוס עם כל אויב למעט תלמי הראשון. קסנדרוס נותר מבודד ותלמי עצמו התאושש מתקיפה של אנשי אנטיגונוס ב-306 לפנה"ס. אנטיגונוס פנה לתקיפת קסנדרוס. סלאוקוס, שרק זמן קצר קודם לכן העניק לצ'נדרגופטה מאוריה חלק מאדמותיו במזרח תמורת 500 פילי מלחמה, החליט לפצל את כוחותיו של אנטיגונוס ולפלוש לאסיה הקטנה. השניים הצליחו להדוף את אנטיגונוס ולכבוש חלקים נרחבים מאסיה הקטנה. ארץ ישראל נפלה בידיו של תלמי הראשון לאחר התמוטטות שלטון אנטיגונוס. אתונה נקלעה לאנרכיה ולשלטון עלה לאכארס (Lachares) שהפך עד מהרה לטירן. דמטריוס נקרא שוב לשקם את הדמוקרטיה.

הקרב מסמל למעשה את כישלון הניסיון האחרון להחזיק את האימפריה של אלכסנדר הגדול כיחידה אחת ואת התפוררותה הסופית.