קרינה מייננת


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
קרינה מייננת

קרינה מייננת היא קרינת חלקיקים או גלים אלקטרומגנטיים בעלי אנרגיה גבוהה המסוגלים ליינן חומר כלומר, לשחרר אלקטרונים מתוך אטומים או מולקולות. יכולת היינון של חלקיק או פוטון תלויה באנרגיה שלו בלבד ולא בכמות החלקיקים. כלומר, גם כמות גדולה של חלקיקים או פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה עדיין מהווים קרינה בלתי מייננת אם כל חלקיק או פוטון לבד אינו מסוגל ליינן.

קרינה מייננת יכולה להיות קרן של חלקיקים בעלי מסה ומטען חשמלי, כגון אלקטרונים או פרוטונים, חלקיקים בעלי מסה ללא מטען חשמלי, כגון נייטרונים, או חלקיקים שאינם בעלי מסה או מטען חשמלי כגון פוטונים. דוגמאות של קרינה מייננת הם: קרינת אלפאקרינת בטא וקרינת ניוטורנים. היכולת של קרינה אלקטרומגנטית ליינן משתנה על פני הספקטרום האלקטרומגנטי. קרינות באנרגיות גבוהות בתחום של קרינת רנטגן או קרינת גמא מייננות כמעט כל אטום או מולקולה. קרינה בתחום של על-סגול קיצונית מייננת הרבה אטומים ומולקולות (כולל רקמות ביולוגיות) וקרינה בתחום של על-סגול קרוב ואור נראה מייננות מעט מולקולות; גלי מיקרוגלגלי רדיו והשדה האלקטרומגנטי של כבלי מתח גבוה הם דוגמאות לקרינה בלתי מייננת.

לקרינה מייננת שימושים רבים ברפואה, במחקר ופיתוח, בבנייה ובתחומים נוספים.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה