בזרם הנוצרי המרכזי רוח הקודש (לטיניתSpiritus Sanctus; יווניתΆγιο Πνεύμα) היא אחת מהישויות של השילוש הקדוש המהווה את האלוהים השלם. השיח התאולוגי אודות מהותה ומעמדה של רוח הקודש התקיים בשלב מאוחר לשיח הכריסטולוגי שעסק באל האב ובאל הבן, ונמשך עד המאה ה-11. מסיבה זו קיימת מחלוקת רחבה יותר סביב טבעה של רוח הקודש ביחס לאלה של שתי הישויות האחרות המהוות את השילוש הקדוש.